עמית דברי מאפה קפואים (2003) בע"מ נ' קטיעי ואח'

החלטה

לפני שתי בקשות שהוגשו מטעם התובעת שעניינן ההליכים המקדמיים בתיק זה.

התביעה בתיק העיקרי הוגשה בנוגע ליחסים עסקיים שהיו בשעתו בין התובעת לבין הנתבעת 1, בעקבות הסכמות חוזיות לייצור ושיווק מוצרי מאפה.

הנתבעת 1 נקלעה לקשיים ובחודש מאי 2012 ניתן לגביה צו פירוק ומונה לה מפרק. בהתאם, נמחקה התביעה כנגדה.

ההליכים ממשיכים כנגד הנתבעים 2 עד 6, אורגנים לשעבר של הנתבעת 1, בעילות של הרמת מסך ואחריות אישית של בעלי תפקידים בחברה ומכח ערבויות נטענות עליהן חתמו הנתבעים 2-6, או מי מהם, בקשר עם עסקיה של הנתבעת 1.

עת הועברה התביעה לטיפולי (מבהמ"ש השלום בתל-אביב) – ניתן צו לגילוי ועיון במסמכים. באותה העת הנתבעים היו מיוצגים על ידי עו"ד דבאח. הנתבעים לא מילאו אחר הוראות ההחלטה – לא ענו על השאלון ולא גילו את המסמכים שבידיהם.

במהלך הדיון הראשון שהתקיים ביום 3.12.2012, ביקש עו"ד דבאח להשתחרר מייצוג – ונעתרתי לבקשתו. הסברתי לנתבעים שנכחו באולם שעליהם למלא אחר הדרישות שעניינן ההליכים המקדמיים והמלצתי להם להסתייע בעו"ד חדש.

במהלך ינואר 2013 הודיע עו"ד קזאיוף כי הוא קיבל לידיו את ייצוגם של הנתבעים 4-6. נתבעים אלו אף השיבו על השאלון שהופנה אליהם ומסרו תצהיר גילוי מסמכים.

הנתבעים 2-3 לא הגישו תצהיר גילוי מסמכים ומסרו כי אין בידיהם מסמכים רלבנטיים לאור העובדה שכל המסמכים מצויים בידיו של המפרק שמונה לנתבעת 1 (להלן: "המפרק").

עוד יצויין כי מוסכם שנעשתה פניה למפרק והתברר כי אכן קיימים בחזקתו מסמכים רבים לגבי ניהול עסקיה של הנתבעת 1 עובר לפירוקה, כאשר ב"כ התובעת הסביר כי לפי המידע שברשותו – המדובר בכ-400 ארגזים הכוללים חומר רב. עוד מוסכם כי הארגזים אינם נמצאים במשרדו של המפרק אלא במחסן המספק שירותי גניזה וכי הוצאת הארגזים מהמחסן כרוכה בעלויות משמעותיות (מעבר לזמן שיקח לעיין במסמכים והעלויות של צילום המסמכים שיתבררו כרלבנטיים ונדרשים).

במהלך הדיון השני, ביום 27.1.2013, התחדדה המחלוקת, באשר הנתבעים לא מתנגדים לעיון מטעם התובעת במסמכים אשר במשמורת המפרק אלא שקיימת מחלוקת לגבי השאלה מי ישא בעלויות כאמור.

בקשת התובעת להורות לנתבעים 4-6 להשלים את ההליכים המקדמיים (מיום 24.1.2013):

הבקשה הראשונה של התובעת הינה למתן צו שיורה לנתבעים 4-6 להשלים את ההליכים המקדמיים. בחנתי את הפריטים המבוקשים (על פי סדר הופעתם במכתב התובעת מיום 29.10.2012) בהשוואה לאמור בתצהירי הגילוי שהכינו הנתבעים 4-6 (מיום 19.1.2013) ולאור טענות הצדדים, לרבות במהלך הדיונים, אני מורה כדלקמן:

הפריטים 4.1, 4.2, 4.5, 4.6, 4.9, 4.11, 4.12, 4.13, 4.14, 4.15, 4.16, 4.17, 4.21 ו-4.23 הינם כולם מסמכים אשר אינם שייכים לנתבעים באופן אישי אלא לנתבעת 1. המדובר במסמכי החברה (לרבות מאזנים, פרוטוקולים של ישיבות דירקטריון, קבלות, חוזים עליהם חתמה בשעתו הנתבעת 1, מסמכים לגבי הליכים משפטיים שניהלה התובעת 1 ועוד – להלן: "מסמכי החברה"). הנתבעים 4-6 מצהירים שאין בידיהם העתקים של מסמכי החברה וכי הם נלקחו כולם על ידי המפרק. אף אם נתבעים אלו שימשו כמנהלים או בעלי מניות בנתבעת 1 – אין כרגע כל תשתית להניח שהאמור בתצהיריהם אינו אמת וכי יש להם בבית או בכל מקום אחר העתקים של המסמכים. אין מחלוקת כי המסמכים (לפחות ברובם) רלבנטיים לצורך בירור העילות הנטענות כלפי הנתבעים אך הם אינם בידי הנתבעים והם הסבירו בדיוק מתי ואיך יצאו ממשמורתם. מסמכי החברה נמצאים באותם ארגזים אשר בגניזה מטעם המפרק והנתבעים אינם מתנגדים לעיון בהם. המחלוקת האמיתית הינה סביב השאלה – על מי לשאת בהוצאות הכרוכות בעיון ובצילום.

לגבי מחלוקת זו - נדמה לי שהתקנות אינן מחייבות את הנתבעים לשאת בעלויות כאמור. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הרלבנטיות מורות כך –

"112.בית המשפט ... רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו ... המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ... מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה ...

113.בית המשפט ... רשאי בכל עת, ... ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו ... המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו.

114.מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו ... שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה.

מיום 9.6.1990

תק' תש"ן-1990